Book of Jubilees 31

Chapter 31

א ובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:
1 And on the new moon of the month Jacob spake to all the people of his house, saying: "Purify yourselves and change your garments,
ב נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:
2 and let us arise and go up to Bethel, where I vowed a vow to Him on the day when I fled from the face of Esau my brother, because He hath been with me and brought me into this land in peace,
ג והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:
3 and put ye away the strange gods that are among you."<br>And they gave up the strange gods and that which was in their ears and which was on their necks, and the idols which Rachel stole from Laban her brother
ד ותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:
4 she gave wholly to Jacob. And he burnt and brake them to pieces and destroyed them, and hid them under an oak which is in the land of Shechem.
ה ובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:
5 And he went up on the new moon of the seventh month to Bethel. And he built an altar at the place where he had slept, and he set up a pillar there,
ו וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:
6 and he sent word to his father Isaac to come to him to his sacrifice, and to his mother Rebecca.
ז ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:
7 And Isaac said: "Let my son Jacob come, and let me see him before I die."
ח ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:
8 And Jacob went to his father Isaac and to his mother Rebecca, to the house of his father Abraham, and he took two of his sons with him, Levi and Judah, and he came to his father Isaac and to his mother Rebecca.
ט ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:
9 And Rebecca came forth from the tower to the front of it to kiss Jacob and embrace him; for her spirit had revived when she heard: "Behold Jacob thy son hath come";
י ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:
10 and she kissed him.<br>And she saw his two sons, and she recognised them, and said unto him: "Are these thy sons, my son?"
יא ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:
11 and she embraced them and kissed them, and blessed them, saying: "In you shall the seed of Abraham become illustrious, and ye will prove a blessing on the earth."
יב ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:
12 And Jacob went in to Isaac his father, to the chamber where he lay, and his two sons were with him,
יג ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:
13 and he took the hand of his father, and stooping down he kissed him, and Isaac clung to the neck of Jacob his son, and wept upon his neck.
יד והחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:
14 And the darkness left the eyes of Isaac, and he saw the two sons of Jacob, Levi and Judah, and he said: "Are these thy sons, my son? for they are like thee."
טו ויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:
15 And he said unto him that they were truly his sons: "And thou hast truly seen that they are truly my sons."
טז ויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:
16 And they came near to him, and he turned and kissed them and embraced them both together.
יז ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:
17 And the spirit of prophecy came down into his mouth, and he took Levi by his right hand and Judah by his left. And he turned to Levi first, and began to bless him first,
יח ויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:
18 and said unto him:, 'May the God of all, the very Lord of all the ages, bless thee and thy children throughout all the ages.
יט ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:
19 And may the Lord give to thee and to thy seed greatness and great glory, and cause thee and thy seed, from among all flesh, to approach Him to serve in His sanctuary
כ כמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:
20 as the angels of the presence and as the holy ones. (Even) as they, will the seed of thy sons be for glory and greatness and holiness,
כא ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:
21 and may He make them great unto all the ages.<br>And they will be princes and judges, and chiefs of all the seed of the sons of Jacob;
כב את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:
22 They will speak the word of the Lord in righteousness, And they will judge all His judgments in righteousness. And they will declare My ways to Jacob. And My paths to Israel.
כג ברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:
23 The blessing of the Lord will be given in their mouths To bless all the seed of the beloved.
כד ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:
24 Thy mother hath called thy name Levi, And justly hath she called thy name; Thou wilt be joined to the Lord And be the companion of all the sons of Jacob;
כה שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:
25 Let His table be thine, And do thou and thy sons eat thereof; And may thy table be full unto all generations, And thy food fail not unto all the ages.
כו כל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:
26 And let all who hate thee fall down before thee, And let all thy adversaries be rooted out and perish;
כז מברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:
27 And blessed be he that blesseth thee, And cursed be every nation that curseth thee.
כח וליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:
28 And to Judah he said: May the Lord give thee strength and power To tread down all that hate thee;
כט הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:
29 A prince shalt thou be, thou and one of thy sons, over the sons of Jacob; May thy name and the name of thy sons go forth and traverse every land and region.
ל אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:
30 Then will the Gentiles fear before thy face, And all the nations will quake [And all the peoples will quake].
לא בך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:
31 In thee shall be the help of Jacob, And in thee be found the salvation of Israel.
לב והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:
32 And when thou sittest on the throne of the honour of thy righteousness, There will be great peace for all the seed of the sons of the beloved,
לג מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:
33 And blessed will he be that blesseth thee; And all that hate thee and afflict thee and curse thee Shall be rooted out and destroyed from the earth and accursed."
לד ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:
34 And turning he kissed him again and embraced him, and rejoiced greatly; for he had seen the sons of Jacob his son in very truth.
לה ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:
35 And he went forth from between his feet and fell down and worshipped him. And he blessed them. And (Jacob) rested there with Isaac his father that night, and they ate and drank with joy.
לו ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:
36 And he made the two sons of Jacob sleep, the one on his right hand and the other on his left and it was counted to him for righteousness.
לז ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:
37 And Jacob told his father everything during the night, how the Lord had shown him great mercy, and how He had prospered (him in) all his ways, and protected him from all evil.
לח ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:
38 And Isaac blessed the God of his father Abraham, who had not withdrawn His mercy and His righteousness from the sons of His servant Isaac.
לט ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:
39 And in the morning Jacob told his father Isaac the vow which he had vowed to the Lord, and the vision which he had seen, and that he had built an altar, and that everything was ready for the sacrifice to be made before the Lord as he had vowed, and that he had come to set him on an ass.
מ ויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:
40 And Isaac said unto Jacob his son: "I am not able to go with thee; for I am old, and not able to bear the way:
מא לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:
41 go, my son, in peace; for I am one hundred and sixty-five years this day; I am no longer able to journey,
מב שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:
42 set thy mother (on an ass) and let her go with thee. And I know, my son, that thou hast come on my account, and may this day be blessed on which thou hast seen me alive, and I also have seen thee, my son.
מג צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:
43 Mayest thou prosper and fulfil the vow which thou hast vowed, and put not off thy vow; for thou wilt be called to account as touching the vow;
מד ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:
44 now therefore make haste to perform it, and may He be pleased who hath made all things, to whom thou hast vowed the vow."
מה ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:
45 And he said to Rebecca: "Go with Jacob thy son"; and Rebecca went with Jacob her son, and Deborah with her, and they came to Bethel.
מו ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:
46 And Jacob remembered the prayer with which his father had blessed him and his two sons, Levi and Judah, and he rejoiced and blessed the God of his fathers, Abraham and Isaac. And he said:
מז עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק:
47 "Now I know that I have an eternal hope, and my sons also, before the God of all;" and thus is it ordained concerning the two; and they record it as an eternal testimony unto them on the heavenly tables how Isaac blessed them.
Previous ChapterNext Chapter